אסף שני זכרונו לברכה היה בנם של בת שבע ורמי שני.
אסף אשר משחר ילדותו ינק את אהבת אביו לעולם ייצור הברזל נהג לעבוד במפעלי העיבוד של החברה כבר בחופשות הקיץ מבית הספר.
עובדיה הותיקים של החברה זוכרים את אסף כילד נעים הליכות, צנוע וחכם וזאת לצד חריצותו בעבודה ורצונו העז ללמוד ולתרום.
עם תום לימודיו של אסי בפקולטה להנדסת מכונות בטכניון, תואר אותו סיים בהצטיינות, העדיף אסי להשתלב במפעלי החברה ולהתלמד בהם על פני אפשרויות אחרות שהיו פרושות בפניו.
אסי החל את השתלבותו בחברה כמהנדס במפעל ההתכה של החברה וכבר מתחילת עבודתו הפגין נחישות ויוזמה, לא הרפה ולא ויתר, חקר ולמד כל נושא לתומו, מתוך מטרה להבין מן היסוד את התפעול של מפעל מסוג זה.
בהמשך דרכו בחברה, ניהל אסי את חברת מיחזור ועיבוד הגרוטאות של החברה, שם למד להתחבב על כל ספקי הגרוטאות ולהבין את שפתם.
עם עזיבתו של מנהל מפעל ההתכה היה זה רק טבעי כי אסי ימונה כמנהל המפעל במקומו.
במהלך כל תקופת עבודתו כמנהל המפעל דאג אסי להיות "שווה בין שווים" עם כל אחד מעובדי המפעל ותמיד דרש מעצמו יותר כפי שבא הדבר לידי ביטוי בשעות העבודה המרובות שהשקיע במפעל, כאשר היה נוסע מדי יום ביומו מביתו אשר במושב רשפון לעכו.
מסירותו של אסי למפעל באה לידי ביטוי באינספור מקרים ואירועים, כך בכל מקרה של תקלה במפעל היה הוא דואג להגיע ולא עוזב עד שנמצא פיתרון.
וכך במהלך מלחמת לבנון השנייה התעקש הוא להגיע מדי יום ביום למפעל על אף שבאותה תקופה היה אמור לקחת חופשה על מנת להתכונן למבחני הקבלה לתואר השני במנהל עסקים.
מותו של אסי בטרם עת הכה את כל חברתנו והותיר בכל עובדיה, ותיקים וצעירים כאחד, צלקת עמוקה וחלל עצום.
מבין תכונותיו המיוחדות של אסי ז"ל, וביניהן ענווה לצד עוצמה, רוחב לב, חכמה והתמדה, תכונותיו המאפיינות ביותר כפי שבאו לידי ביטוי בעבודה היו יצר הסקרנות שלו, חיפושו אחר אתגרים חדשים ונחישותו ללמוד ולהביא לידי סיום מוצלח של כל פרויקט שהונח בפניו.
רמי, אביו של אסף ובעל השליטה בחברת חד אסף תעשיות, איש עבודה ועשייה שכל עולמו הוא תעשיית הפלדה ושלוחותיה, מדבר בגילוי לב על הדרך של החברה, ועל המוות המפתיע של בנו אסף.